ספורט כתרופה למחלות כרוניות

דף הבית >>    מאמרים >> רפואת ספורט ובדיקות ספורט >> ספורט כתרופה למחלות כרוניות
ספורט כתרופה למחלות כרוניות

מזה תקופה לא קצרה, הולכת וכובשת הפעילות הגופנית מקום של כבוד באורח החיים של אוכלוסיית העולם המערבי. ההמלצות האחרונות שפורסמו על ידי משרד הבריאות האמריקאי בשנת 2008 , ממליצות לכל אדם לבצע פעילות גופנית יומית על מנת לשמר את בריאותו ולמנוע מחלות עתידיות. בנוסף כמות גדולה של מחקרים בנושאי הפעילות הגופנית זורמים למערכות המידע מזה כ 30 שנים כחלק חשוב בהתפתחות רפואת הספורט העוסקת היום פחות בחקר ושיפור ביצועים בספורטאי צמרת אלא הרבה יותר בתרומת הפעילות הגופנית לאורח החיים ועקב זאת נקראת גם רפואת המאמץ .
רופאים רבים משלבים בהמלצותיהם פעילות גופנית סדירה למניעת השמנה ועזרה לטיפול במחלות ויחד עם העלייה הניכרת במתקנים המאפשרים להתאמן, חלה עלייה מטאורית בכמות המתאמנים ובסקרים הנערכים מתוארים מספרים של מעל ל 50% מהאוכלוסייה המבצעת פעילות גופנית פעם בשבוע ומעלה.
האם באנשים החולים במחלה ידועה, תוכל הפעילות הגופנית לשפר ואף להיות חלק מתהליך הריפוי? מירב העדויות מצביעות על השפעה חיובית ובעלת תרומה ניכרת עד כי ניתן להתייחס אליה כאל תרופה לכל דבר. ננסה לסקור מספר מצבי מחלה ולתאר את סוג הפעילות המומלצת למצב הרפואי המתואר.

אסתמה
אסתמה הנה מחלה כרונית הפוגעת בילדים ומבוגרים כאחד והנגרמת כתוצאה מתגובת יתר של דרכי הנשימה לחומרים מגרים . ההתקף האסתמטי מתבטא בצפצופים מדרכי הנשימה או משיעול מתמשך ועלול להיות קטלני. חלק מהתופעות האסתמטיות מוצאות את ביטוין כתגובה למאמץ כתוצאה בין השאר ממעבר רב של אוויר במערכת הנשימה. המחלה מטופלת במניעה ובטיפול מרחיב סמפונות בזמן התקף. ברור מכאן כי אין מקום לפעילות בזמן התקף אך מקובל כיום כי מצבם של החולים במחלה ישתפר וכמות ההתקפים תופחת באם יעסקו בפעילות גופנית בעלת אופי אירובי וביחוד שחייה שם כמות החומרים המגרים אפסית ואחוזי הלחות גבוהים כך שהמתאמן יוכל לשפר את שרירי מערכת הנשימה ואת יכולתן לעמוד במאמץ. הליכה , אופניים וחתירה גם הם סוגי ספורט מומלצים אך לא פחות מכך פעילות שרירית בחדר כשר וביחוד של פלג הגוף העליון.


דלקת מפרקים
דלקת מפרקים כרונית הנה מחלה הנמשכת שנים רבות ומתבטאת לבד מכאב במפרקים, בהחמרה הדרגתית של יכולת התנועה של האדם ובמחלות נלוות כגון השמנה , מחלת לב וסוכרת.
למרות התקדמות המחלה, פעילות גופנית סדירה הנה חובה הן במישור האירובי והן בחיזוק שרירי כללי וסביב המפרקים הנגועים. הפעילות צריכה להתבצע כמעט כל יום בין 30 ל 60 דקות כל פעם ולערב עומסים קלים עד בינוניים . ביצוע תרגילים עם הפעלה של המפרקים בטווחי תנועה כמה שיותר מלאים מומלצת ביותר ונראה גם כי התעמלות במים תורמת רבות למניעת כאב ולהגשה כללית משופרת של החולה, יחד עם עדויות לעיכוב בהתפתחות המחלה.

יתר לחץ דם
יל"ד הנה מחלה נפוצה ביותר ומגבירה באופן משמעותי את הסיכון למחלת לב ושבץ מוחי. המחלה פוגעת בכלי הדם ואינה מורגשת עד להתבטאותה בנזקים שהנה גורמת. המעקב נעשה בראש ובראשונה על ידי מדידת ערכי לחץ הדם והשאיפה הנה לערכים נורמאלים. המחלה מוחמרת ומתבטאת עקב משקל עודף ואורח חיים (כולל תזונה) וניתנת לשליטה באמצעים תרופתיים. נמצא כי פעילות גופנית סדירה מסוגלת לפעולה ישירה על לחץ הדם והורדתו במעל ל10 מ"מ כספית בצד הדיאסטולי אך גם וביחוד על ידי שינוי מרכיבי הסיכון ושימוש בפעילות הגופנית להורדת משקל , לפתיחת כלי דם היקפים והקטנת הלחץ המרכזי ולהורדת לחצים נפשיים העלולים להגביר את לחץ הדם. הפעילות חייבת להיות ממושכת, בעלת גוון אירובי ובמספר רב של פעמים בשבוע . ניתן לבצע גם פעילות שרירית אך בעומסים לא גבוהים ובמספר רב של חזרות ( סבולת שריר) . חשוב לציין כי הפעילות תהווה חלק הכרחי מאורח החיים והפסקתה עלולה לגרום לעלייה מחדש של לחץ הדם.

מחלת לב איסכמית
המחלה המוכרת לכולם , הנה בין הנפוצות בעולם המערבי ומהווה את אחת מסיבות המוות העיקריות.
נהוג למנות בין סיבות המחלה את אורח החיים והתזונה המערבית, תורשה וגורמי סיכון רבים אחרים המשפיעים על חסימתם האיטית של כלי הדם המספקים חמצן אל שריר הלב עצמו. המחלה מתחילה כבר בגיל הצעיר יחסית – בשנות ה30 אצל גברים ובגיל מאוחר יותר אצל נשים.
פעילות גופנית משולבת בתזונה ומניעת הרגלים רעים כעישון או עודף שתייה אלכוהולית יכולים להביא לעצירת התהליך ואף להיפוכו ומהווים אבן פינה בטיפול במניעה ובריסון התהליך.
הפעילות המוצעת חייבת להיות בסדר גודל של 3-5 שעות שבויות לפחות ובכמות של מעל ל1500 קילו קלוריות שבועיות , אך כל פעילות מצטברת על פני היממה והשבוע תורמת להקטנת הנזק.
הפעילות צריכה לכלול מרכיבים אירובים כהליכה, אופניים אך בודאי גם ריצה פעילות פנאי בטבע חתירה וכן גם מכון כשר עם הקפדה על בניית מסת שריר.

השמנה והיפרליפידמיה (עודף שומנים בדם)
שני המצבים אינם חייבים להיות קשורים אך לעיתים קרובות מוצאים עליה הקשורה בשניהם.
ההשמנה הינה מחלת המאה במבוגרים וילדים כאחד. השמנה זו הניתנת למדידה באמצעות יחס משקל לגובה אך הרבה יותר מדויק באמצעות הרכב הגוף ואחוזי השומן, מעורבת בהיווצרות מחלות רבות מסוכרת ועד לחץ דם גבוה, ממחלות מפרקים ועד מחלות לב ואף למחלות ממאירות.
היפרליפידמיה מעורבת במחלות לב בעיקר אך גם במחלות מטבוליות אחרות.
השליטה בתופעות אלו הינן בראש ובראשונה באמצעות שינוי אורחות חיים – תזונה ופעילות גופנית .
לצערנו שיעור ההצלחה לאורך זמן הינו מצומצם יחסית בכל אחד מהשינויים בנפרד, וחייבת להיות אסטרטגיה של פעילות והשגחה תזונתית בו זמנית.
הפעילות הנדרשת מערבת גם פעילות אירובית ולא פחות חשוב – בניית מסת שריר באמצעות עבודת משקולות או כנגד משקל גוף. שילוב זה מאפשר לשנות באופן משמעותי את הרכב הגוף ולשמור על כך לאורך זמן.
הפעילות מערבת כ 5 שעות שבועיות לפחות ורצוי משך זמן ארוך לכל פעילות ולפחות 3-5 פעמים בשבוע בעצימות המכריחה את הגוף להתנשף ולהזיע כלומר באיזור ה 65% ומעלה מההספק האירובי המרבי.

מתוך דוגמאות אלו ניתן להבין כי ללא פעילות גופנית סדירה ומתוכננת , קשה מאוד לשמור על אורך חיים בריא ויעיל לאורך זמן. בנוסף, מהווה הפעילות הגופנית אמצעי יעיל והכרחי למלחמה במחלות שכבר הופיעו ומאיימות על חיינו.





פורום מדיקס
המומחים שלנו עומדים לרשותכם
קביעת תורים אונליין
קביעת תור לכל המחלקות - בקלות ובמהירות!
גלריה
מגוון עצות לחיים מזינים ובריאים
צוות מדיקס
בואו להכיר את הצוות של מדיקס
 
בניית אתר: אינטרטק בניית אתרים