מבט מהצד - חן ברק

דף הבית >> מבט מהצד - חן ברק
 

 מבט מהצד


חן ברק מנכ"ל מדיקס


אחרי למעלה משנה במדיקס וקצת רקע אישי, גם לי יש כמה תובנות על שיקום מפציעה והתהליך שכרוך בחזרה לפעילות.

אני לא ספורטאית צמרת אבל כל החיים עשיתי ספורט. בבית הספר השתתפתי בתחרויות אתלטיקה קלה (ואפילו אספתי כמה מדליות), הייתי בחוג התעמלות מכשירים וקרקע, רכבתי על סוסים, שיחקתי טניס, התנסיתי ב"הישרדות" ועוד כמה פעילויות. בסך הכול, הייתי ילדה פעילה והמשכתי עם הספורט גם אחרי הצבא בחדרי כושר ועוד.

לפני שלוש וחצי שנים, נסעתי ברולר בליידס בפארק הירקון והצלחתי בכישרון רב ליפול על הגב ולייצר לעצמי שבר דחיסה בחוליה אחת ושני סדקים בחוליות אחרות.
נפלתי למשכב, באמת.

הופתעתי לגלות את חולשת הגוף וגיליתי שחופשה ממושכת בבית היא פחות מהנה ממה ששיערתי. הכאבים לא עזבו. אם הייתי יכולה, הייתי מטפסת על הקירות.
למדתי להכיר גישות שונות של רופאים. הערכתי את מי שהקפיד להסביר לי את דקויות הפציעה ונתן לי תמונה חיובית (בעיקר הדגיש את העובדה שהחוליות יחלימו החלמה מלאה, גם אם זה ייקח זמן וידרוש מחוך תומך לגב).

בעיקר הופתעתי לגלות שהדברים לא קורים בקצב שחשבתי שיקרו. ההחלמה שציפיתי לה, להיות "תיק תק" על הרגליים ולחזור לפעילות מלאה, פשוט לא יצאה לפועל.
זה כנראה היה המשבר הגדול ביותר בפציעה שלי. ציפיתי מעצמי ליותר. ליותר מהר. וכמה שלא השתדלתי ורציתי, הגוף דרש מנוחה. כשהתאמצתי יותר מידי והתעקשתי לשוב לעבודה למרות שהייתי רחוקה ממצב "תקין", חזרתי הביתה "על ארבע" והייתי צריכה כמה שעות טובות להתאושש.

שמרתי על מצב רוח אופטימי אבל אני מודה שלעיתים, לפנות בוקר כשהכאב החריף, שכחתי להיות אופטימית ונתתי לתסכול להשפיע.

במבט לאחור, זה לא לקח המון זמן, התאוששתי די מהר. בחודשים האחרונים ובזכות סביבת העבודה שלי (שנראה היה שלא מקבלת בהבנה את העצלנות שלי), אני באמת מנסה לחזור לפעילות. התחלתי לרוץ, חזרתי להתעמל ועכשיו אני משחקת טניס. מדי כמה חודשים יש לי "קצה" של כאב גב, כמה שעות מנוחה, תחזוקה שוטפת וטיפול מתאים ואני בסדר. לשמחתי, אין לי מגבלות ויש לי אישור לעשות הכול (חוץ מרולר בליידס, זה כבר לא בא לי יותר...).

עכשיו אני רואה מהצד אנשים אחרים שחווים את מה שאני עברתי. משתקמים מניתוח, מתאוששים מפציעה. אני מזהה את נקודת התסכול הזו ומזדהה.
חשוב להיזכר בחלקים הטובים של העניין (ובאופן מפתיע יש לא מעט כאלה), את כל מי שתמך, את ההצלחות הקטנות בדרך, את היום הראשון בלי הקביים (או המחוך במקרה שלי), את האופטימיות שנשמרה גם ברגעים הקשים.

אני רואה את המטופלים שלנו שמצליחים ליהנות מהתהליך. הופכים את המקום הזה לחיובי, למקום של אנשים בריאים, מחלימים ומשתקמים. יוצרים דינמיקה של כיף, משתתפים בכאב וצוחקים עליו. אני באמת מאמינה שזה אחד החלקים החשובים ביותר בשיקום ושזה מה שמחזק אתכם.

אני כבר בעניינים, בקרוב אצלכם!



 
 

פורום מדיקס
המומחים שלנו עומדים לרשותכם
קביעת תורים אונליין
קביעת תור לכל המחלקות - בקלות ובמהירות!
גלריה
מגוון עצות לחיים מזינים ובריאים
צוות מדיקס
בואו להכיר את הצוות של מדיקס
 
בניית אתר: אינטרטק בניית אתרים