חיים בריאים עיתון הארץ

דף הבית >> חיים בריאים עיתון הארץ
   
חיים בריאים
כמה אנרגיה מוציאים בשכיבה?
ספורטאים שנחבלו לצד בטטות כורסה שהחליטו לבדוק עד כמה חמור מצבן - נציגים אלה משני קצותיה של הפעילות הספורטיווית נפגשים במרכז של בדיקות מאמץ ויכולת גופנית
פעילות במתחם "מדיקס". מכשירי כושר חדישים לצד מיטות טיפול לפיסיותרפיה
תצלומים: דודו בכר
מתחם "מדיקס" הסמוך לאיצטדיון האתלטיקה בתל אביב מושך אליו אנשים משני קצותיה של הפעילות הספורטיווית: אלו שבאים להיבדק בדיקות מאמץ, בדיקות אורתופדיה ועוד, לקראת תחילת עיסוק בפעילות גופנית, ולצדם אלו שעוסקים בפעילות גופנית כדרך חיים ומצאו עצמם פצועים, חבולים או חולים.

מבקר תמים במתחם עשוי להרגיש מבולבל: ניצבים בו מכשירי כושר חדישים, ולצדם מיטות טיפול המיועדות לפיסיותרפיה. לצד מטבחון מאובזר במכונת קפה משוכללת נפתחות דלתות אל חדרי רופאים, לצד הגומיות והכדורים המשמשים לתרגילי גמישות ומתיחות יש מכשירים חשמליים עם אלקטרודות, ובין המכשירים, על המיטות ובחדרי הרופאים והתזונאיות נראה קהל הלקוחות של המקום, משתקם, מחלים, מתאמן או מטופל.

ספורט בקווים ישרים

על מיטת טיפול באולם הפיסיותרפיה שוכבת דליה טוריסקי, בת 40, תושבת השרון. היא רצה ארבע פעמים בשבוע 10 קילומטר בכל פעם, אבל קרעה את שריר התאומים דווקא כשהיתה בחופשה בתאילנד וניסתה להימלט ממישהו שבא לקראתה עם דלי מים. "זה היה בפסטיבל המים, שזה משהו מטורף לגמרי שם", היא מספרת. "עשיתי תנועה לא נכונה, קרעתי את השריר, והנה אני פה שוכבת על מיטה".

למרות הפציעה, טוריסקי לא מתכוונת לנוח. "אני לא בן-אדם שיושב על התחת. מחר אני הולכת לספינינג. רפי מרשה", היא מחווה בראשה אל רפי וירשובסקי, הפיסיותרפיסט שמכופף את רגלה הפצועה לכאן ולכאן. הוא מהנהן באישור ואומר ש"אם מישהו פצוע במקום אחד, זה לא אומר שהוא צריך לנוח ולאבד שרירים וכושר אירובי. הוא צריך לתחזק את כל שאר המערכות בעזרת פעילות ספורטיווית מתאימה, ובמקביל לשקם את המקום
 
 
"אנחנו מנסים לפתור אתהמכניזם שיוצר את הבעיה. לא רק עושים נעים", אומר הפיסיותרפיסט גדי טנא. ר' משיב לובפליאה: "אתם בכלל לא עושים נעים"
 
הפצוע".

שחר גולן, בן 29 מגבעתיים, הוא סוחר בשוק ההון בימים - ושחקן כדורסל שמתגעגע למגרש בשאר הזמן. בבוקר יום רביעי הוא שוכב על מיטת טיפול ומנסה לקרוא עיתון בזמן שהפיסיותרפיסט קובי וייס מסובב את רגלו לכל הכיוונים. "נקרעה לי רצועה צולבת בברך", הוא מצביע על תפרים בולטים בברכו הימנית. "אני עושה פה פיסיותרפיה חמש פעמים בשבוע, ובעוד שבועיים אוכל להתחיל לשחות. אחר כך ללכת, ואז לרוץ, ורק בעוד כמה חודשים אחזור לשחק כדורסל". איך החיים בלי ספורט? "מתגעגע נורא. בינתיים אני כאילו גר פה, כל יום שעתיים טיפול ואימון". ואיך לגור פה? "לא רע".

גם שי אקהאוז, רואה חשבון בן 35 ממכמורת, כאילו גר שם. "שש פעמים בשבוע אני פה, לפני העבודה או אחריה". אקהאוז נפצע בברכו לפני חמש שנים, כששיחק כדורסל עם חברים. "לא התייחסתי לזה, כי אפשר לחיות עם קצת כאב וקצת מוגבלות בתנועה", הוא אומר. אז למה הוא כאן עכשיו? "אף על פי שהפציעה נתנה לי תירוץ לא לעשות ספורט, באיזשהו שלב הרגשתי צורך לחזור להתאמן. פחדתי שמצב הברך יחמיר, אז לפני חודש עשיתי ניתוח, ועכשיו משקמים את הברך".

גדי טנא, הפיסיותרפיסט, מספר שיעברו כשמונה חודשים עד שאקהאוז יעלה למגרש. "אבל לפני זה הוא כבר יוכל לעשות ספורט בקווים ישרים", הוא מבטיח. אקהאוס זוקף ראש ממיטת הטיפול. "מה זה ספורט בקווים ישרים?" הוא שואל. טנא עונה לו: "הליכה, שחייה, רכיבה, ריצה". "אה", עונה אקהאוז, מאוכזב.

בינתיים נכנס המטופל הבא של טנא, ר' מתל אביב, איש מחשבים. "אני יושב שנים מול שני מסכים, האחד עמד עם הטיה קלה שמאלה, ושוב ושוב נתפס לי הצוואר. וגם כשהוא לא נתפס אני בקושי מצליח לסובב אותו", הוא מספר. "מפעם לפעם הייתי הולך למישהו שישחרר לי את המקום, אבל הבעיה לא נפתרה". טנא מרחיב: "אנחנו מנסים לחזק את האזור הבעייתי ולפתור את המכניזם שיוצר את הבעיה. לא רק עושים נעים". ר' משיב לו בפליאה: "אתם בכלל לא עושים נעים".

ההפתעה: צריך להאט

בחדר בדיקות המאמץ מציגים רופאי ספורט ופיסיולוגים לפני הנבדקים תמונת מצב של יכולתם הספורטיווית ושל הפוטנציאל שלהם. הבדיקות מקיפות: הנבדק ממלא שאלון רפואי, בודקים את הרכב גופו (אחוזי שומן לעומת אחוזי שריר), את תפקודי הנשימה שלו, והרופא מבצע בדיקה גופנית ובדיקה אורתופדית. לאחר כל אלה עולה הנבדק על הטרדמיל לבדיקת ארגומטריה. הבדיקה נעשית בהדרגה; מתחילים בהליכה ומגבירים את הקצב עד לריצה. לחלופין, במקום לרוץ, מעלים הבודקים את שיפוע המסילה. זוהי "בדיקת מאמץ מרבית", המתבצעת עד שהנבדק לא יכול להמשיך.

הנבדק יעבור גם בדיקת "קצב מטבולי במנוחה", שבה ישכב בלי לזוז כחצי שעה, והאוויר הנפלט ממערכת הנשימה שלו ייבדק. תוצאות הבדיקה מראות כמה קלוריות שורף הנבדק ביום-יום, ומאין אותה האנרגיה נלקחת - משומן, משריר או מסוכר.

נבדק שבא במטרה להתחיל לעסוק בספורט יתייעץ עם רופא הספורט, עם מאמן כושר ועם תזונאית, ויחד יבנו לו תוכנית אימונים שתמצה את הפוטנציאל שלו ותתאים ליכולתו. נבדק שכבר עוסק בספורט אבל נתקע, רוצה שינוי או נפגע - ילמד מה עליו לעשות כדי להתקדם.

לדברי ד"ר יוני ירום, רופא ספורט והמנהל הרפואי של המרכז, "היו פה רצים שבעקבות הבדיקות שינו את קצב הריצה שלהם ופרצו קדימה, היו שהמירו ריצה מהירה בריצה ארוכה ואטית יותר, היו שהמירו ריצה ברכיבה, או רכיבה בריצה. הרוב נשארים בתחום שלהם, אבל אחרי שעושים בדיקת סף חומצת חלב, המיועדת בעיקר לרוכבים ולרצים, הם לומדים מהם תחומי הדופק המדויקים שהם צריכים לעבוד בהם. מי שעובד בדופק נמוך או גבוה מדי, יפספס את ההתקדמות".

ירום מציין, כי מה שהכי מפתיע אנשים הוא כשאומרים להם להאט קצת. "לרוב מתברר שמתאמנים צריכים להגביר מהירות, להעלות דופק, להגביר את תדירות האימונים. אבל יש שממילא מתאמצים מאוד, והם מביאים את עצמם לעייפות עד כדי התשה ועצירה", הוא מסביר. "כשהורידו עומס הם השתפרו, ועם זה היה להם הכי קשה".

לא רק עם "הורדת עומס" קשה לאנשים. גם עם "הוספת אוכל". יעל דרור, מנהלת תזונת הספורט ב"מדיקס", מספרת ש"המון אנשים פשוט לא אוכלים מספיק חלבון. אני לא יודעת איך הם מקווים לבנות שרירים אם הם אוכלים שניצל תירס במקום בשר. אחרים לא אוכלים מיד אחרי האימון. כשאני אומרת להם להוסיף קציצות לתפריט ולאכול אחרי האימון, הם מתפלאים. רק כשהם רואים תוצאות הם מתחילים להאמין".
 
 
 

פורום מדיקס
המומחים שלנו עומדים לרשותכם
קביעת תורים אונליין
קביעת תור לכל המחלקות - בקלות ובמהירות!
גלריה
מגוון עצות לחיים מזינים ובריאים
צוות מדיקס
בואו להכיר את הצוות של מדיקס
 
בניית אתר: אינטרטק בניית אתרים