הפסיכולוגיה של הספורט והמאמץ הגופני

דף הבית >>    מאמרים >> פסיכולוגית ספורט >> הפסיכולוגיה של הספורט והמאמץ הגופני

פסיכולוגיה של הספורט והמאמץ הגופני
ד"ר רועי סמואל (PhD), יועץ, חוקר, ומרצה בפסיכולוגיה של הספורט והמאמץ הגופני
roydsamuel@gmail.com

 
הפסיכולוגיה של הספורט והמאמץ הגופני
מוגדרת כתחום מחקר מדעי של הגורמים הפסיכולוגיים הקשורים להשתתפות וביצוע בספורט ובפעילות גופנית, וכן היישום המעשי של ידע זה לסייע לאנשים למצות יכולות ולהתגבר על קשיים בתחומי פעילות אלה. פסיכולוגית ספורט היא ענף הן של הפסיכולוגיה הכללית (כחלק מפסיכולוגיה חינוכית), וכן של מדעי הספורט השונים (פיזיולוגיה, ביומכאניקה, תזונה).  
 
מחקר על גורמים פסיכולוגיים של תחרויות ספורט וספורטאים החל לפני יותר ממאה שנה, והתפתח לתחום מדעי בעיקר בשנים 1940-1960. כיום ישנם פסיכולוגים של ספורט מוסמכים במדינות רבות בעולם, בעיקר בארה"ב, אנגליה, אוסטרליה, קנדה, רוסיה וגרמניה. ישנם ג'ורנלים מקצועיים בתחום המדווחים על חידושים מדעיים וממצאים עדכניים. ישנן מספר אגודות מקצועיות של פסיכולוגי ספורט כאשר הגדולות נמצאות בארה"ב ואנגליה, וכן אגודת בינלאומית: 
 
בישראל תחום פסיכולוגית הספורט והמאמץ הגופני אינו מפותח ואינם קיימים מוסדות להשכלה גבוהה המציעים תארים מתקדמים בתחום. ישנם מספר בעלי מקצוע העוסקים בתחום, מעטם קיבלו הכשרה מקצועית בחו"ל ורובם הם פסיכולוגים בתחומים אחרים המעניקים ייעוץ לספורטאים. כמו כן, קיימים יועצים מנטאליים וקואצ'רים (מאמנים אישיים, מאמנים מנטאליים) אשר לקחו מספר מצומצם של קורסים בתחומים קשורים (למשל הצבת יעדים) ונותנים ייעוץ לספורטאים.
 
שתי המטרות העיקריות של פסיכולוגים של הספורט והמאמץ הגופני הן:
  1. הבנת ההשפעות של גורמים פסיכולוגיים על ביצוע פיזי ומוטורי בספורט ופעילות גופנית.
  2. הבנת ההשפעות של השתתפות בפעילות גופנית על ההתפתחות הפסיכולוגית, ועל הבריאות הגופנית והנפשית.
 
תחומי מחקר וייעוץ של הפסיכולוגיה של הספורט והמאמץ הגופני:
·                חרדה תחרותית ורגשות בספורט (לפני ותוך-כדי תחרות)
·                מוטיבציה של ספורטאים ושל פעילות גופנית
·                היבטים אישיותיים של ספורטאים (למשל, יכולות מנטאליות, קשיחות מנטאלית)
·                התמודדות עם קשיים הקשורים לארגון הספורט (סכסוך עם מאמנים, קשיים תקציביים, נסיעות לתחרויות)
·                ביטחון-עצמי של ספורטאים ומאמנים וההשפעה על הביצוע תחרותי
·                מיומנויות התמודדות של ספורטאים
·                הצבת יעדים והשפעתה על מוטיבציה וביצוע
·                קבלת החלטות בספורט והקשר לביצוע תחרותי
·                תקשורת (תוך-אישית – דיבור פנימי, ובין-אישית – דינאמיקה קבוצתית)
·                וויסות עוררות (לפני ותוך-כדי התחרות)
·                מיקוד קשב וריכוז וההשפעה על הביצוע תחרותי
·                השתתפות בספורט ורווחה נפשית (פיתוח מנהיגות ואופי בקרב ילדים, הערכה-עצמית חיובית)
·                שינויים ותקופות מעבר בקריירה של ספורטאים (מנוער לבוגרים, שחרור או פיטורים מקבוצה, פציעות, פרישה ונשירה מספורט, סכסוך עם מאמן, סכסוך עם חברים לקבוצה, שינוי בטכניקה או בתפקיד, שינוי של ציוד טכני).
·                הכנה מנטאלית לתחרות (הדמיה מודרכת, התכוננות לביצוע)
·                תוקפנות ואלימות (של ספורטאים, של אוהדים)
·                אימון-יתר, שחיקה (אובדן מוטיבציה) ונשירה מספורט
·                התנהגויות של התמכרות לסמים ממריצים, אלכוהול  
·                התמודדות עם פציעות ושיקום מפציעה
·                דינאמיקה קבוצתית, לכידות קבוצתית
·                מנהיגות
·                יחסים בין ספורטאים ומאמנים
·                למידה-מוטורית, מומחיות קוגניטיבית-תפיסתית
 
שאלות נפוצות הקשורות למחקר בפסיכולוגיה של הספורט והמאמץ הגופני:
  • כיצד חרדה תחרותית משפיעה על יכולת הדיוק של שחקן כדורסל בקליעות עונשין?
  • מדוע ספורטאים נחנקים תחת לחץ (choking under pressure)?
  • האם היעדר בטחון-עצמי יכול להשפיע לרעה על יכולת של ילד ללמוד לשחות?
  • כיצד חיזוק וענישה מצד מאמנים יכולות להשפיע על לכידות קבוצתית ומוטיבציה של שחקנים?
  • האם אימון בהדמיה מודרכת יכול לסייע לתהליך השיקום של ספורטאים פצועים?
  • האם פעילות גופנית מורידה רמות של חרדה ודיכאון?
  • האם ספורטאים צעירים לומדים להיות תוקפניים עקב השתתפות בספורט?
  • האם השתתפות בפעילות גופנית על בסיס יומיומי משפרת הערכה-עצמית של ילדים?
  • האם השתתפות בספורט בבית הספר מסייעת להתפתחות אישיותית תקינה? 
 
פסיכולוגים של הספורט והמאמץ הגופני מעניקים ייעוץ מקצועי לאוכלוסיות הבאות:
  • ספורטאים (מתחילים, בינוניים, עלית / מקצועניים)
  • אנשים העוסקים בפעילות גופנית, אנשים המנסים להוריד במשקל או לשמור על אורח חיים בריא
  • ילדים
  • אזרחים בגיל הזהב
  • אנשים וילדים עם מוגבלויות גופניות ומנטאליות
  • מאמנים, מורים לחינוך גופני, ומדריכי כושר גופני
  • ארגוני ספורט
  • אוכלוסיות ביצועיות נוספות כגון אנשי עסקים, כוחות ביטחון, ואומנים מבצעים
 
מי מוסמך להעניק שירותים בפסיכולוגיה של הספורט והמאמץ הגופני?
פסיכולוגים בעלי תואר ראשון בפסיכולוגיה כללית ותואר שני (או שלישי) בפסיכולוגיה של הספורט והמאמץ הגופני.
בישראל לא קיימת הכשרה לתואר שני או שלישי בפסיכולוגיה של הספורט והמאמץ הגופני ולפיכך ישנו מספר מצומצם ביותר של בעלי מקצוע עם הכשרה מתאימה, אשר למדו בארה"ב, אנגליה, אוסטרליה, או מזרח אירופה.
 
בנוסף, ישנם פסיכולוגים חינוכיים או קליניים, אשר נותנים שירותים בתחום זה, פעמים רבות ללא הכשרה ספציפית לתחום זה.
חשוב מאוד לבדוק את ההכשרה המקצועית של פסיכולוג הספורט טרם התחלת ההתקשרות המקצועית. פשוט לשאול מהי ההכשרה שלו או שלה, ולבקש לראות תעודות סיום של תואר ראשון ושני בפסיכולוגיה או בפסיכולוגית ספורט.
 
כמו כן, חשוב לקבל המלצות מספורטאים או ארגוני ספורט אשר העסיקו את בעל המקצוע ומוכנים להעיד על מקצועיותו.
חשוב להבין (במיוחד להורים) כי אם בעל המקצוע הוא אינו פסיכולוג שעבר הכשרה אקדמאית ומקצועית בפסיכולוגיה של הספורט והמאמץ הגופני עלולות להיווצר בעיות מקצועיות ואתיות בתהליך הייעוץ. למשל, האם היועץ ימסור מידע אישי הקשור לספורטאי לקבוצה או לאגודת הספורט? פסיכולוגים עובדים תחת כללי אתיקה מוסדרים בעוד שיועצים ומאמנים מנטאליים אינם כפופים, על-פי חוק, לכללי אתיקה.
 
כמו כן, ייעוץ שגוי או לא מקצועי עלול לפגום במוטיבציה, בביצוע, בהתפתחות המקצועית של הספורטאי/ת, ביחסים עם המאמן או ארגון הספורט, או ברווחה הנפשית שלו או שלה.
 
לפיכך, כצרכנים נבונים חשוב לבדוק את המקצועיות והאמינות של פסיכולוג הספורט טרם התחלת התהליך הייעוצי. פסיכולוג ספורט הוא נותן שירות בדיוק כמו רופא או תזונאי ולכם יש את הזכות לקבל מידע על הכשרתו ומקצועיותו.
 
 
גורמים פסיכולוגיים המשפיעים על ביצוע תחרותי של ספורטאים הישגיים
ספורטאי יקר, במאמר זה ברצוני להפנות את תשומת ליבך למספר נושאים פסיכולוגיים שעשויים להשפיע עליך, בסביבת האימון ובהתמודדות בתחרות.
 
הדיאגראמה הבאה מציגה משולש של גורמים המשפיעים על כל ספורטאי, מבחינת יכולת הביצוע הספורטיבי. הרעיון המרכזי הינו, שספורטאים מנסים לשלב בין תהליכים פסיכולוגיים פנימיים לבין מספר סביבות חיים שונות. למשל, סביבת הספורט, סביבת המשפחה, סביבת הלימודים (או התפתחות אישית) וסביבת העבודה. בעוד שכל סביבה מכתיבה את החוקים, הדרישות, והיעדים שלה, ישנה גם חפיפה בין הסביבות. ספורטאי מצליח הוא זה שמתאם בצורה אידיאלית בין הסביבות השונות, ויוצר איזון בחייו האישיים והמקצועיים.

הביצוע הספורטיבי מושפע מהיכולת ליצור מערכת נפשית ומקצועית מאוזנת, המאפשרת התפתחות של מוטיבציה גבוהה ויכולות מנטאליות מיטביות, המסייעות להתמודד עם הלחץ הרב המאפיין את החיים של ספורטאי הישגיים.
 
הגורמים הבאים משפיעים בסופו של דבר על הביצוע שלך בתחרות, אך גם על היכולת שלך לאזן בין הסביבות השונות של חייך, ועל מידת ההנאה והסיפוק שלך מהקריירה הספורטיבית.
 

מאפיינים אישיותיים וחברתיים
מאפיינים אישיותיים (אוהב ריגושים, דוחה ריגושים, אינטרוברטי, אקסטרוברטי, אינדיבידואליסט, קבוצתי)

מחשבות והרגשות לגבי אימון ותחרות (למשל, חשש, מוכנות, ציפייה, דאגות)
ניסיון מקצועי, ניסיון תחרותי, ניסיון באיזון בין סביבות חיים שונות (סביבה מקצועית, סביבה משפחתית, סביבת עבודה)
מאפיינים סביבתיים
סביבה תומכת להבעת מחשבות ורגשות (למשל, קבוצה, הנהלה, מאמן, סוכן, משפחה,חברים)
 
 
יכולות מנטאליות
  • הצבת יעדים
  • ביטחון עצמי / אמונה-עצמית
  • יכולת ריכוז וויסות עוררות
  • הדמיה
  • חרדה תחרותית
  • יכולות התמודדות (דיבור פנימי חיובי,רילקסאציה)
 

ביצוע תחרותי
 
מוטיבציה
גורמים אישיים (ספורטאי מונע תחרות בינאישית, ספורטאי מונע משימה)
גורמים מצביים (הצבת יעדים, ערכים סביבתיים)
 
 
גורמים פסיכולוגיים משפיעים:
ככל בני האדם, ספורטאים חווים מחשבות ורגשות מגוונים לגבי ההשתתפות בספורט. חלקכם חשים חשש ולחץ, חלקכם חשים נכונות והתרגשות, וחלקכם מוטרדים מעניינים שקשורים לפרנסה, משפחה, והיכולת לאזן בין סביבת החיים והסביבה הספורטיבית. לחלקכם ישנו ניסיון חיים וניסיון מקצועי שמאפשר לכם להתרכז, בזמן הנכון, בביצוע המקצועי, ובזמנים אחרים בשאר תחומי החיים. לחלקכם חסר הניסיון הזה, ואתם חשים לחץ להשקיע רק בביצוע המקצועי, אפילו אם הייתם מעוניינים לפתח תחומי חיים נוספים. לחלקכם יש סביבה תומכת, המאפשרת לכם להביע מחשבות ורגשות, בין אם זה המועדון, המאמן, ההנהלה, או הסוכן, ובין אם זו המשפחה, או חברים. חלקכם נתקלים בחוסר תמיכה וחוסר הבנה, אשר עלולים להוביל לתסכול, שבסופו של דבר ימצא את דרכו להשפיע על הביצוע בתחרות.
 
מוטיבציה הינה תהליך פסיכולוגי המשפיע על הנכונות של ספורטאים להשקיע מאמץ ולהיות מסורים לאימון ותחרות בענף הספורט שלהם. ניתן להבין מוטיבציה של ספורטאים מכמה פרספקטיבות שונות, תלוי בתפיסה התיאורטית של פסיכולוג הספורט. מוטיבציה הינה הגורם המרכזי להצלחה של ספורטאים הישגיים, יותר מנתונים גנטיים, וכישורים פיזיים וטכניים. מחקר רב מראה כי יחד עם אמונה-עצמית, זהו הגורם הכי חזק שמנבא הצלחה של ספורטאים הישגיים.
מוטיבציה של ספורטאים הינה בדרך-כלל שילוב של שני גורמים:

א. גורמים אישיים, הקשורים לתבנית הפסיכולוגית הייחודית לספורטאי, המחשבות והרגשות של הספורטאי לגבי הפעילות הספורטיבית. למשל, ישנם ספורטאים המונעים בעיקר על ידי הרצון להביס אחרים ולהיות "מספר 1", להיות הספורטאים הכי טובים בקבוצתם, בליגה, במדינה. ספורטאים אלה מודדים את מידת ההצלחה שלהם ביחס לספורטאים אחרים בסביבתם וביחס ליכולת שלהם להשיג שיאיים ואליפויות. לעומתם, ישנם ספורטאים המונעים בעיקר על ידי הרצון להתפתחות אישית ומקצועית. הם פחות מוטרדים מהיכולות של ספורטאים אחרים ומקדישים יותר תשומת לב לפיתוח היכולות האישיות שלהם ולהצלחה במשימות שהציבו לעצמם. שני סוגי הספורטאים רוצים להצליח, הם רק מאמצים סגנון שונה להתפתחות מקצועית ולהגדרת מידת ההצלחה שלהם. לשני סוגי המוטיבציות ישנן השלכות חיוביות ושליליות, בהתאם לסביבה התחרותית בו נמצא הספורטאי. האידיאל הוא שילוב ואיזון בין שני סוגי המוטיבציות, ולרוב אנו רואים ספורטאים שאכן משלבים בין השניים. כאשר סוג מוטיבציוני אחד הוא יותר דומיננטי, יש לבחון האם תהליך זה מתאים לסביבה המקצועית של הספורטאי. למשל, ספורטאי שהינו רק ממוקד משימה ולא שם-לב למיקום שלו ביחס לספורטאים אחרים יכול להרגיש תסכול וקשיים בסביבות מקצועניות והישגיות.

ב. גורמים מצביים קשורים לסביבה הנוצרת עבור הספורטאי עלי-ידי מאמנים, משפחה, וחברים. למשל, יכול להיות מצב בו ספורטאי מונע משימה והתפתחות אישית מתאמן תחת מאמן שמדגיש בעיקר ניצחון, ללא התייחסות להתפתחות אישית, או ההיפך. כאשר יש חוסר התאמה בין הגורמים המוטיבציוניים האישיים והמצביים, ספורטאים עלולים להרגיש לחץ וחוסר איזון בסביבה המקצועית. במצבים אלה, של חוסר איזון, לסביבה התומכת המשפחתית ישנה חשיבות עליונה.
בנוסף לשני הסוגים הכלליים של המוטיבציות, ספורטאים יכולים להיות מונעים בעיקר על-ידי מטרות חיצוניות, כגון השגת פרסום, כסף, הצלחה, הכרה, או על-ידי מטרות פנימיות, כגון סיפוק עצמי, תחושת ביטחון והגשמה עצמית, שליטה גופנית ונפשית. מחקר על מוטיבציה מראה ששני סוגי המוטיבציות חשובים להצלחה של ספורטאים הישגיים, אבל כאשר ישנו דגש רב מידי על מטרות חיצוניות הספורטאי עלול לאבד מוטיבציה כאשר הוא או היא אינם משיגים מטרות אלה (למשל אם מפסידים בתחרות חשובה או לא מתקבלים לקבוצה מסוימת). לפיכך, חשוב לפתח ערכים ורגשות הקשורים להשתתפות בספורט שאינם תלויים בהכרח בהשגה של יעדים חיצוניים כגון כסף או פרסום.
 
יכולות מנטאליות: כל ספורטאי מאופיין בתחומים בהם הוא מצטיין ותחומים אותם הוא צריך לשפר, בין אם מדובר ביכולות טכניות, פיזיולוגיות (כושר גופני, חוזק שריר, מהירות, זריזות), ביומכאניות (היכולת לבצע תנועות מסוימות בכדורגל), טקטיות (הבנת המשחק), ומנטאליות. כמו כן, ישנם ספורטאים המצטיינים בכל התחומים הללו במהלך האימון, אך יורדים ביכולת במהלך התחרות, כתוצאה של גורמי לחץ ומוכנות. יכולות מנטאליות מתייחסות קודם כל למידת הנכונות של ספורטאי להגיע במצב הטוב ביותר להתמודדות בתחרות. מדובר בהחלטה פנימית שהספורטאי מקבל עם עצמו, להתמודד עם כל מכשול בדרך להצלחה אישית וקבוצתית. מעבר להחלטה זו, כל ספורטאי יכול לאמץ לעצמו מספר תהליכים פסיכולוגיים שמסייעים להגיע למוכנות נפשית לקראת ההתמודדות בתחרות.

א. הצבת יעדים היא תוכנית שיטתית של מטרות שברצונך להשיג בתהליך האימון ובהתמודדות במגרש או בתחרות. כאשר מפתחים תוכנית יעדים חשוב להבין את האישיות הייחודית של הספורטאי (למשל, האם אתה מונע מתחרות עם אחרים, או האם אתה מעוניין בהתפתחות מקצועית) ולהציב יעדים מתאימים עבור השחקן והקבוצה (או תת-הקבוצה, למשל חוליית ההגנה). היעדים הטובים ביותר הינם ספציפיים (למשל, למסור 100 פעמים המשחק) מאתגרים (למשל, לעצור בהגנה שחקן שידוע ביכולות ההתקפיות שלו) ומשמעותיים עבור השחקן או הספורטאי (למשל, עבור שחקן צעיר, הצבת יעד של להשיג מקום קבוע בהרכב). חשוב לכלול יעדים של מטרה (למשל, מספר ניצחונות, מספר שערים, מספר אליפויות) אך גם יעדי ביצוע (שיפור זריזות, שיפור טכניקה, שיפור יכולת תקשורת במגרש).

ב. הדמיה הינה תרגול מנטאלי הנמצא בשימוש נפוץ בקרב ספורטאי עלית, שמטרתו הדמית היבטים שונים של הסביבה התחרותית על מנת לעודד תחושות של ביטחון-עצמי ומוכנות לתחרות. על מנת שהדמיה תהיה יעילה, על הספורטאי לתרגל אותה באופן שיטתי ולפתח את מורכבות הדימויים באופן הדרגתי. חשוב להדגיש כי הדמיה יכולה לקדם ביצוע, אך יש להפעילה רק לגבי יכולות פיזיות וטכניות מבוססות היטב. למשל, לאחר שתרגלת כדרור מסוים במגרש מספר רק של פעמים, עם שחקן הגנה, ניתן להדמות כיצד תבצע את הכדרור במהלך משחק. הדמיה אינה מחליפה תרגול פיזי וטקטי, אלא משמשת כתוספת בלבד לאימון. כאשר מתרגילים הדמיה באופן שיטתי, הדמיה יכולה לסייע לספורטאים וקבוצות לשלוט ברמות עוררות ולחץ (למשל, לשלוט בחרדה הפוגעת בביצוע, או לשלוט בחוסר אגרסיביות או נרפות), להשיג הבנה טובה יותר של טקטיקה קבוצתית, ולשיפור יכולות טכניות. הדמיה דורשת סבלנות והקדשת זמן ומקום מסוימים. אם לא מקדישים את מידת הסבלנות וההתמדה הנכונות, אין טעם לתהליך ההדמיה, כמו כל אימון מסוג כלשהוא.

ג. חרדה תחרותית הינה תהליך פסיכולוגי בו ספורטאי מרגיש מספר תסמינים הנובעים מלחץ נפשי ותחושה של חוסר מוכנות לתחרות. ניתן להבחין בין שני סוגי תסמינים: 1. תסמינים המתבטאים בתחושות גופנית, כגון פרפרים בבטן, דופק מהיר, הזעת יתר, הליכה מוגברת לשירותים, התקשחות שרירים, נרפות שרירים, כאבי ראש וסחרחורות, וכדומה. 2. תסמינים המתבטאים במחשבות ורגשות, כגון חוסר ביטחון, פחד מכישלון, פחד מלא לאכזב אחרים (מאמן, הורים, את עצמך), פחד מהשתתקות במגרש, וכדומה. כל ספורטאי יהיה מאופיין בתהליך שונה של חרדה, ובתסמינים שונים. ככל שספורטאים מתבגרים ונהיים מנוסים יותר, הם מקבלים את תסמיני החרדה כחלק טבעי מהמשחק. יש להסתכל על חרדה תחרותית כדרך של הגוף להכין את עצמו למאמץ פיזי ומנטאלי עצום ולא שגרתי, של תחרות. אף על פי כן, ניתן לשכך ולמתן את תסמיני החרדה על ידי תרגול הדמיה, רילקסאציה (תהליך של נשימות עמוקות והרפיה של השרירים), ועל ידי דיבור פנימי חיובי, בו הספורטאי מדבר עם עצמו ומרגיע את עצמו, מזכיר לעצמו כי ההתרגשות זה דבר טבעי וטוב, וכך הוא מכין את עצמו להתמודדות במגרש. בכל אופן, לפני שאתם מתרגלים הדמיה, רילקסאציה, או דיבור פנימי, אנא התייעצו עם פסיכולוג ספורט וודאו כי אתם מבצעים את התהליך בצורה נכונה. הדמיה, רילקסאציה, ודיבור פנימי אשר מתבצעים ללא סיוע מקצועי יכולים במקרים רבים לעודד חרדה ולא לשכך אותה.
 
ד. יכולות התמודדות הינן מערכת של כלים מנטאליים שספורטאים מאמצים לעצמם על מנת להתמודד עם לחץ, חרדה, ועם קשיים פיזיים ונפשיים. למשל, שחקן שנפצע בברך, עבר ניתוח ושיקום, וחוזר לשחק לאחר שלא שיחק זמן רב. הוא חש חרדה לגבי היכולת שלו לתפקד במגרש ולגבי פציעה חוזרת. יכולות התמודדות כגון ויסות רגשי, דיבור פנימי חיובי, הדמיה, רילקסאציה, תכנון מנטאלי, יכולת לתת אמון, סבלנות, יכולת לויסות פיזיולוגי וכדומה, מאפשרות לשחקן להתמודד מצד אחד עם החרדה המלווה חזרה מפציעה ומצד שני עם הרצון לשחק ולהוכיח את עצמו (ולפיכך להגביר את הסיכוי להיפצע בשנית). יכולות התמודדות מתפתחות באופן טבעי במהלך החיים, במיוחד כאשר ספורטאים מתמודדים עם מספר רב של שינויים במהלך הקריירה המקצועית (למשל, מעבר בין קבוצות, פציעות, סכסוכים עם מאמן), אבל ישנם שחקנים רבים הזקוקים לעזרה מקצועית לפיתוח יכולת התמודדות. מחקרים רבים מראים כי ספורטאים מצליחים משלבים יכולות התמודדות מגוונות כחלק שגרתי מתהליך האימון והתחרות שלהם.
 
ה. ביטחון-עצמי ואמונה-עצמית הינן אמונות, תחושות ומחשבות שספורטאים מפתחים לגבי היכולת שלהם לבצע בצורה מיטבית בתחרות, להתמודד עם הדרישות הגופניות והפסיכולוגיות של התחרות ולא להיכשל תחת לחץ. מחקרים על אלופים אולימפיים מראה שיחד עם מוטיבציה, זהו גורם מרכזי בהתפתחות שלהם. ספורטאים הישגיים צריכים לפתח אמונה מלאה ביכולת שלהם להצליח, לממש את הפוטנציאל שלהם, וכמו כן אמונה במאמנים ובארגון הספורט לסייע בעדם להשיג את המטרות שלהם ולשמר את האהבה והמוטיבציה שלהם לספורט.
 
ספורטאי יקר, אני מקווה שמאמר קצר זה עורר את העניין שלך לגבי נושאים נוספים בפסיכולוגיית ספורט. אנא המשך לעקוב אחר האתר, בעתיד יופיעו מאמרים נוספים שידונו ביתר פירוט בנושאים השונים שצוינו במאמר זה.

פורום מדיקס
המומחים שלנו עומדים לרשותכם
קביעת תורים אונליין
קביעת תור לכל המחלקות - בקלות ובמהירות!
גלריה
מגוון עצות לחיים מזינים ובריאים
צוות מדיקס
בואו להכיר את הצוות של מדיקס
 
בניית אתר: אינטרטק בניית אתרים